סדנאות והרצאות

מתכונים להכנת מזון בריא

טיפול בדלקת בדרכי השתן

מדי שנה סובלות נשים רבות מדלקת בדרכי השתן. הסיבה השכיחה להיווצרותה היא חיידק ה-E-COLI  וחיידקים אחרים שמתרבים במעי הגס ומזהמים את אזור השופכה והנרתיק.

ישנו אחוז מסוים מהאוכלוסיה שמועד יותר לדלקות בדרכי השתן – למשל נשים צעירות שפעילות מינית, נערות ונשים צעירות שמתחילות בפעילות מינית בד"כ סובלות מדלקות. חיידקים שבדרך כלל נמצאים באזור הנרתיק, נודדים פנימה לאזור השופכה. צינורית השתן אצל נשים אורכה רק כס"מ אחד, והדבר מאפשר מעבר של חיידקים לשלפוחית עקב המרחק הקצר.

גם נשים בגיל המעבר מועדות  לדלקת זו. מחקרים מראים ש-8 עד 10 אחוזים מהנשים מגיל 60 ומעלה "יזכו" לדלקת בשלב זה או אחר של החיים.מגע מיני עלול להעלות את הסיכויים ללקות בדלקת. החיידק שהיה מצוי בגופו של הגבר מועבר תוך כדי מגע לגופה של האשה.

כמו כן אנשים שחולים בטרשת נפוצה או בהפרעות עצביות שונות, הינם בעלי סיכון גבוה לחלות עקב  העובדה שהם לא מסוגלים להתרוקן לגמרי בעת הטלת השתן.

למרות שנשים רבות הפעילות מינית סובלות בשלב זה או אחר בחייהן מדלקת בדרכי השתן, רובן מצליחות לעבור זאת ללא בעיות רציניות. ניתן להסביר תופעה זו בהתפתחות של חוסר איזון הורמונלי בנשים מסויימות. אסטרוגן ופרוגסטרון הינם הורמונים שמחזקים את תאי השופכה, ומושכים אליהם גופיפים של חיידקים שנמשכים לאזור זה.

במצב רגיל מיקרואורגניזמים פולשנים נפלטים דרך השתן החוצה, אולם בנשים שהאיזון ההורמונאלי אצלן מופר, החיידקים לא מופרשים בצורה יעילה, וכך הדלקות הולכות ונשנות. זו הסיבה שנשים אחרי גיל מעבר, כשהאסטרוגן בגופן הולך ופוחת, פגיעות יותר למחלה. תאי צינורית השתן נעשים דביקים יותר ונוצר קושי בפליטת החיידקים החוצה.

 

מצב רגשי

מצבים רגשיים מטלטלים כגון אבל בעקבות מוות, גירושין או טראומה אחרת, יכולים לטלטל את מערכת החיסון ולהגביר את הסיכוי לחלות.

 

שינוי פיזיולוגי

שריר רצפת האגן נחלשים אחרי לידה וע"י כך השלפוחית מתקרבת יותר לאזור הנרתיק, ואילו החלק האחורי של השלפוחית שוקע מאחורי צוואר הנרתיק. כתוצאה מכך השלפוחית לא יכולה להתרוקן כיאות ויש קיבעון של טיפות שתן וצמיחה של אוכלוסיית חיידקים. זו הסיבה לביקור של נשים אחרי תקופת ההריון אצל הרופא. בנוסף לכך יכול להיות מצב שהמעי הרוחבי צונח אחרי לידה. סיבות נוספות הן גיל, יציבה לא נכונה, עיוותים בעמוד השדרה ושומן בטני מוגזם. כל אלה הן סיבות העלולות לתרום לדחיסת השלפוחית ולחסימה של זרימת דם לאיבר עצמו. כתוצאה מכך, השלפוחית שנמנעת ממנה אספקת חמצן סדירה, מועדת לפורענות.

הגוף שלנו מוציא הפרשות של פסולת בדרכים שונות: צואה דרך המעיים, דו תחמוצת הפחמן דרך הריאות, זיעה דרך העור ולבסוף שתן דרך הכליות ושלפוחית השתן. כאשר משהו משתבש באחת מהמערכות הללו, נוצר נטל כבד יותר על יתר המערכות. לדוגמה – אם מישהו סובל מעצירות, הפסולת המסוכנת שנותרת בגוף תחפש מוצא אחר לצמאת. ממצאים רפואיים מצביעים על  כך שדלקות שתן חוזרות ונשנות קשורות לעתים קרובות לבעיות בפעילות המעיים.

ראייה ברפואת המזרח

ברפואת המזרח מסבירים זאת כעודף לחות ועודף חום בתוך השלפוחית. לפי תורה זו הצ'י שבטחול ובכליות נחלש וגורר אחריו סביבה של קיבעון וטחב אשר גורמים לחיכוך והיווצרות חום. היחלשות הטחול ודלדול הצ'י נובעים מתזונה מכבידה, משתייה בעת הארוחה ומצריכת יתר של מזונות שומניים. בנוסף, מזונות מסויימים כגון מוצרי חלב, משקאות או מזונות קרים – עלולים להגביר את תנאי הלחות באיברים, ואילו היחשפות ממושכת לסטרס, כולל תקופות ממושכות של לימודים, עלולות לגרום לנזק בטחול ולבריחת אנרגיה (צ'י). לפי ראיית המזרח, דאגנות, חרדה ועייפות מתמשכת עלולים להזיק גם לתפקוד הכליות.

גם תגובה אלרגית עלולה להסתיים בדלקת של רצפת האגן ושל השלפוחית, וזרימת דם מוגברת באותו אזור. בנוסף , נמצא שקנדידה מעודדת תגובת נוגדנים שמגרים את השלפוחית.

 

סימפטומים

זיהומים ודלקות בדרכי השתן מלווים בד"כ במתן שתן בתכיפות, וכן בתחושה של דחיפות או תחושה שהשלפוחית לא מתרוקנת. כמו כן אופיינית צריבה בעת הטלת שתן, והליכה תכופה יותר לשרותים בלילה. תופעות נוספות הן: צבע שתן כהה עם ריח לא נעים. במצב חמור יותר יופיע דימום בשתן.

אם יש חשד של זיהום או דלקת בשתן, יש להשיג עזרה רפואית מיידית לפני שהדלקת תסתבך.

הבדיקה בד"כ קלה והיא כוללת דגימת שתן ואנליזה למציאת חיידקים מזהמים. כשיש דלקת מעט קשה יותר להעריך את טיבה אם אין נוכחות של חיידקים בבדיקת השתן.

 

טיפול קונבנציונלי

טיפול רפואי קונבנציונלי הוא טיפול באנטיביוטיקה. נטילה ממושכת של אנטיביוטיקה עלולה להזיק בטווח ארוך, כי היא פוגעת באוכלוסיית חיידקים בריאה בגוף. האנטיביוטיקה פוגעת גם בחיידקי מעיים וכך מאפשרת לחיידקים מזיקים לשגשג (לדוגמה E-COLI , קנדידה אלביקנס) באזור המעיים.

אם כך, תחילה כדאי לנסות דרכים טבעיות, ורק אם הבעיה לא נפתרת, לפנות לתרופה אנטיביוטית במינון קטן.

 

תזונה

מה הקשר לתזונה

דלקות חוזרות ונשנות בדרכי השתן מרמזות על תזונה קלוקלת ומערכת חיסון חלשה. בד"כ מערכת החיסון בגוף בריא וחסון מסוגלת להתמודד עם חיידקים ולהביס אותם, אולם כשהמערכת נחלשת ואוכלוסיית חיידקים מחוללי מחלה מתחזקת, ונוצרים מצבים אקוטיים.

דבר פשוט כמו שתיה קבועה של כוס מים בכל שעה חשובה במקרה של דלקת, להקלה על התופעה. כמוסות של חמוציות או מיץ חמוציות לא ממותק עוזרת אף היא. החמוציות מכילות חומרים אנטי-בקטריאליים ומגבירות את החומציות בשתן וע"י כך יוצרות סביבה בלתי ידידותית לחיידקים. שתיית 2 כוסות של מיץ חמוציות לא ממותק יכולה למנוע צמיחת חיידקים עד כדי 80 אחוז, כי הם לא מסוגלים להיצמד לקירות שלפוחית השתן והם נפלטים החוצה עם השתן. צריכת ויטמין C יחד עם החמוציות מפרת את הסביבה החומצית של השתן. גם מיץ לימון עם מים משנים את pH השתן. בנוסף – יוגורט עם 2 כפיות חומץ ומיץ תותים טבעי עם מים. את כל הדברים הללו יש לצרוך 3 עד 4 פעמים ביום.

שינויים בתזונה שעוזרים דווקא במצב אקוטי:  צריכה מוגברת של מזון חומצי כגון דגנים מסויימים, זרעונים, אגוזים, דגים, מוצרי חלב ולחם. צמצום צריכה של ירקות ופירות לזמן קצר.

 

תוספי מזון

  • שמן אורגנו בטיפות מאד יעיל ופועל כאנטיביוטיקה טבעית.
  • כמו כן יש כיום פרוביוטיקה מיוחדת לנשים שנקראת פרוביוטיקה פמינה הן בקפסולות לבליעה והן כנרות  לנרתיק ( הנרות לשימוש במשך שבועיים בלבד).
  • ויטמין C מגביר חומציות השתן ומסייע בפליטת החיידקים יוצרי הדלקת. כדי לדעת את הכמות המירבית, יש לצרוך כמות ויטמין עד שיה שלשול.
  • בעת דלקת הגוף זקוק לכמות עד ל-10000 מ"ג ויטמין C ליום – לעתים אפילו תוך כדי עירוי לוריד. היות והוא נמס במים יש לקחת כל שעתיים-שלוש כדי למנוע אובדן תזונתי בעת הפרשתו בשתן. מי שלא סובל מדלקת לא רוצה ליטול ויטמין C בתור מניעה, מומלץ לו ליטול בין 2000 ל-6000 מ"ג ליום. ויטמין C הינו בעל תכונות אנטי בקטריאליות והוא מגביר את פעילות מע' החיסון ע"י המרצת ייצור כדוריות דם לבנות.
  • בעת התקפות אקוטיות מומלץ גם לצרוך 30 מ"ג אבץ שמסייע אף הוא ביצור כדוריות דם לבנות.
  • בנוסף, רצוי ליטול ויטמין A אשר יכול לחזק את ריריות קרומי התאים בשלפוחית השתן. כמו כן הוא עשוי למנוע צריבה בשלפוחית ולשפר תפקודם של נוגדנים טבעיים ותאי דם לבנים.
  • לגבי נשים בהריון או שמתעתדות להרות כדאי להחליף ויטמין A בביתא קארוטן, שכן מינונים גבוהים של A יכולים לגרום למומים בלידה. אפשרות אחרת היא לצרוך שמן דגים בכמות של עד 25000 יב"ל ליום.
  • לנשים בגיל מעבר עם חוסר איזון הורמונלי כדאי להוסיף גם פיטופימייל.
  • כמו כן ניתן להוסיף 200 מ"ג ויטמין B
  • ארבע עד שש קפסולות שמן נר הלילה.

 

צמחים

בוכו, חותם זהב, ענבי הדב, ערער ושום, שורש שוש קירח וזקן תירס מרגיעים את ריריות השופכה ושלפוחית השתן, ואילו עשבי תיבול משתנים כגון פטרוזיליה וחותם זהב מעודדים ייצור שתן והוצאת חיידקים. תערובת יעילה אחרת היא של לפה (BURDOCK), שומר,ו-אולמוס (SLIPPERY  ELM). שמים כפית בכוס מים רותחים וחולטים במשך 20 דקות. יש לשתות חליטה זו לאחר כל ארוחה ולפני השינה. כמו כן יעיל תה מפשתן וענבי דב או תה בוכו, אותו יש לחלוט גם במשך 20 דקות ולשתות 3 או 4 פעמים ביום.

תרופה מתחום ההומיאופתיה נקראת  CANTHARIS.

 

טיפים למניעת דלקת ולריפויה:

  1. לאחר מגע מיני כדאי לבצע שטיפה עדינה עם תמיסה של חותם זהב על מנת לסלק חיידקים מזיקים שאולי חדרו לנרתיק.
  2. בעת המחזור החודשי כדאי לזכור להחליף טמפונים או פדים לעתים תכופות.
  3. תחתונים ומכנסי שורטס קצרים או מכנסיים הדוקים עלולים לגרום להתפשטות חיידקים. עדיף להשתמש בתחתונים מרווחים מכותנה או ללבוש חצאית במקום מכנסיים.
  4. רצוי להימנע מדאודורנטים אינטימיים וכימיקלים שונים באזור הנרתיק.
  5. נשים שמועדות לדלקת, כדאי שיבחנו אפשרות החלפת אמצעי מניעה מסוג גלולות או דיאפרגמה בקונדום, על מנת למנוע הישנות דלקות.
  6. שתיית 7-8 כוסות מים ליום תדלל את השתן ותמנע היווצרות דלקת.
  7. לא להתאפק אם אמא טבע קוראת לנו.
  8. בעת מתן שתן לזכור לנגב מקדימה אחורה ולא להיפך.
  9. לפני מגע מיני כדאי ששני בני הזוג ירחצו ידיים עם מים וסבון
  10. רצוי למנוע נדידת חיידקים מפי הטבעת לאזור הנרתיק בעת מגע מיני
  11. חשוב להטיל שתן לאחר מגע מיני כדי למנוע חדירת חיידקים לדרכי השתן. לכן עדיף אולי להימנע מהטלת שתן לפני המגע המיני. בנוסף, שתיית כוס מים לפני המגע, תגביר את תכולת השלפוחית ותאפשר ליותר חיידקים להיות מסולקים בעת הטלת שתן.
  12.  לאחר מגע מיני כדאי לבצע שטיפה עדינה עם תמיסה של חותם זהב או שמן עץ התה מדולל על מנת לסלק חיידקים מזיקים שאולי חדרו בעת מגע מיני.
  13. כדאי להימנע ממנת יתר של משקאות כגון תה, קפה, אלכוהול או משקאות מוגזים מתוקים. כמו כן כדאי לצמצם צריכת בשר אדום, מוצרי חלב, פרי הדר ופירות ים. כל אלה גורמים לחומציות יתר בתאי הגוף ולהתגברות חיידקים מחוללי דלקת.

פעילות גופנית

פעילות אירובית הכוללת ריצה, הליכה, שחיה, דיווש באופניים – כל אלה ממריצים זרימת דם לאזור האגן. תרגילי יוגה עם עמידת נר ו"תרגילי אופניים" עם הרגליים על גבי המזרון יעזרו אף הם לזרימת דם טובה.

למי שסובלות מכאבים בגב או בצוואר ולא מסוגלות לבצע תרגילים אלה, ניתן להשתמש בטכניקה של שכיבה על גבי קרש שקצהו אחד על הספה וקצהו השני על הרצפה, כשהראש במקום הנמוך. תנוחה זו תגביר זרימת דם מפלג גוף תחתון.לכיוון הראש. חמש דקות ולא יותר בכל פעם.

 

טיפולים נוספים:

אמבט ישיבה וקומפרס חם (טובלים מגבת קטנה בכלי עם מים חמים עד כמה שנסבל, סוחטים בחוצה עודף מים ומניחים מעט מעל עצם הערווה. כשהמגבת מתקררת חוזרים על התהליך שוב ושוב כך במשך 8 או 9 קומפרסים.) לאחר מכן כדאי לנוח כמה שעות ושוב לחזור על התהליך פעמיים או שלוש נוספות במשך היום.

דיקור סיני לסובלות מדלקת כרונית:  להגיע לשניים עד ארבעה טיפולים בשלב האקוטי עם מירווח של יומיים שלושה ביניהם.

 

 


| דלקת בשתן || דלקת בדרכי השתן || טיפול בדלקות שתן |



ניתן לקבל ייעוץ תזונתי ע"י פגישה אישית

© כל הזכויות שמורות לעדנה מינץ - המידע הניתן כאן איננו מידע רפואי ולא בא להחליף טיפול תרופתי.
יש להיוועץ ברופא לפני שמחליטים לעשות שינויים כלשהם. אין להעתיק או לשכפל תוכן מאמר זה ללא רשות.

 

עדנה מינץ, תזונה טבעית - mintzedna@gmail.com

 


________________________
חדש!
סדנת בריאות
במקום העבודה!
________________________
קבוצת תמיכה בת"א
לאורח חיים בריא

לפרטים לחץ כאן

 
 

 

   לחץ לסרטון ה- DVD

  


עדנה מינץ בפייסבוק


עיצוב